פרטיות ודמויות בבלוג: מאחורי המסכה

היי, כאן יעל.

היום פנו אלי הרבה אנשים ובדקו בדיסקרטיות למה אני כותבת על מסכות כשאני עוטה על פני אחת.

חשוב לי לעשות סדר בכל הנוגע למה שקורה כאן בין השורות.

כל מה שאתם קוראים בבלוג הזה נשען על המציאות. אלו חוויות שחוויתי על בשרי וסיפורים שקרו באמת. מי שעקב אחרי הפרקים הקודמים (ובמיוחד פרק 1 ופרק 20 המומלצים ), כבר יודע שהביוגרפיה שלי מונחת כאן לפניכם, חשופה ונטולת פילטרים.

אז מה בכל זאת "מחופש"? הדברים היחידים שעוטים מסכה הם הפרטים הטכניים: השם שלי, התמונה שלי ( הכל מצוייר בעזרת AI בלאו הכי, הכי כייף)  ופרטיהם המזהים של הגברים שעליהם כתבתי. כל השאר? זו אני, ב-100%. האמת היא שלפעמים הייתי רוצה שזו תהיה המצאה. זה בטח היה חוסך לי כמה דייטים הזויים במיוחד...

זהו כתב הגנה (על האמת) ב"בית המשפט של החיים", אני משמשת כעורכת הדין של עצמי.

השימוש בשמות בדויים ובתמונות להמחשה הוא כלי משפטי ותו לא. מטרה אחת ויחידה עומדת לנגד עיניי: להגן על הפרטיות של הנפשות הפועלות (החפות מפשע, ואלו שקצת פחות).

אבל אל תטעו! העדויות כאן הן שבועה על המקלדת. כל מילה היא אמת לאמיתה.

כפי שסיכמתי בפרק 20: בזמן שאחרים מחליפים זהויות ורודפים אחרי פנטזיות, אני משתמשת בשם בדוי מהסיבות הנכונות. זה מה שמאפשר לי לכתוב את החוויה שלי בצורה הכי מדויקת, בלי לחשוש מתביעות או מעלבונות מיותרים של מי שזיהה את עצמו בטעות.

השורה התחתונה (וקריצה קטנה מכאן) תחשבו קצת על המסכה שלכם, ואם אתם צריכים אותה בכלל.

תשקיעו בה. זה הופך את הכל להרבה יותר מסקרן ומרטיט כשרואים שבאמת השקעתם מחשבה באיך שאתם נראים ומה יש לכם להציע...ותנסו טיפה להיות פחות דומים כל כך האחד לשני. לא חייבים לשלוח תמונות עם כוס וויסקי/בירה/יין כדי להוכיח שאתם גבר-גבר. חפשו מקוריות קצת.

אני יודעת שאני עוסקת בנושאים רגישים וחשופים, אבל בואו נודה על האמת: מי שמוצא את עצמו מופיע בין השורות שלי? כנראה יודע עמוק בפנים שהוא הרוויח את האזכור הזה ביושר.

ולא אכחיש! פגשתי פה אנשים עם לב גדול ונפש רגישה, עם ובלי מסכה, מלאי חכמה ורגישות. אז כבר היה שווה את כל המאמץ.

שלכם באהבה

יעל

פרטיות ודמויות בבלוג: מאחורי המסכה