חשבתם שטינדר זה ג'ונגל? ברוכים הבאים לסדום ועמורה!🍷

 

בגיל 60 פלוס, בנוסף לחוג ציור וריטריט על השאלות הגדולות יצאתי למסע אנתרופולוגי הזוי ב"טינדרלנד" – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והגברים הבלתי אפשריים.

 

זהו יומן מסע מתוך הטינדרלנד. בלי פילטרים, בלי בוטוקס למציאות.

 

קוראים לי יעל ואני חיה בסרט.

 

לצערי, זה לא סרט של דיסני. הנסיך על הסוס הלבן תקוע בפקק באיילון, והסוס כנראה מת. מה שנשאר זה שילוב בין סרט אסונות דל תקציב לקומדיה שחורה על הישרדות בגיל השלישי.

 

חשבתי שאמצא שם אהבה, או לפחות שיחה אינטליגנטית. בפועל? ברוכים הבאים לסדום ועמורה, גרסת הטינדרלנד.

 

קבלו הצצה לנבחרת ה"חלומות" (או הסיוטים) שלי:

 

🧊 ה"סולידיים": אלו שמעידים על עצמם שהם יציבים כמו סלע, אבל מתנהגים כמו נוזל דליק ליד גפרור.

 

✈️ אנשי העולם הגדול: טסים כל שבוע לאיטליה במחלקת עסקים, אבל בדייט יזמינו אותך לסיבוב על ספסל ציבורי (המים מהברזייה – עליהם!).

​

🤒 ההיפוכונדרים הרומנטיים: אלו שבטוחים שוירוס, שיעול טורדני ותמונות של מדחום הם בסיס מצוין לטיזינג.

 

🔪 ולקינוח – מחלקה סגורה משלי: הנרקיסיסטים, הפסיכופתים, ואלה שחושבים ש"לל"ט" זו מילה לגיטימית.

 

פתחתי את הבלוג הזה כדי לתעד את הקרקס. לא כדי להתבכיין (טוב, אולי קצת), אלא בעיקר כדי לצחוק. זה הולך להיות מסע מטלטל, מצחיק, ולפעמים קצת כואב. אבל היי, לפחות לא משעמם אצלי.

 

 

* הבהרה משפטית: כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט, אלא אם כן זיהית את עצמך - ובמקרה הזה, אתה עדיין חייב לי על הקפה ההוא. וסליחה, אבל הרווחתם את זה ביושר.